נא להמתין להופעת התפריט





 
חברות לשיגור לווינים
הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל
בחזרה לרשימת החברות

Arianespace - Guiana Space Centre - Kourou

המרכז , בבעלות אירופית-צרפתית ממוקם ב קורו שבגוינה הצרפתית. המרכז החל לפעול בשנת 1968, והוא מתאים במיוחד לשיגורים בגלל קרבתו הגיאוגרפית לקו המשווה וגם מכיוון שהשיגורים בכיוון העדיף מבוצעים מכאן אל מעל למי האוקינוס האטלנטי .סוכנות החלל האירופית ESA וחברת Arianespace המסחרית משגרות מאתר זה את לוויניהן .

תחנת קרקע זו נבחרה בשנת 1964 להיות תחנת החלל של צרפת . כשהוקמה סוכנות החלל האירופית ESA בשנת 1975 הציעה צרפת לחלוק את האתר בקורו יחד עם הסוכנות הצעירה . יש לציין האתר משמ לשיגורים מסחריים של מדינות מרחבי העולם ולא דווקא של אלה החברות בקהילהה אירופית וגם הלווין הישאלי עמוס 1 שוגר מאתר זה בשנת 1996 סוכנות החלל האירופית מממנת שני שלישים מתקציב האתר וגם יימנה את כל השידרוגים שבוצעו בו במהלך השיגורים השונים לדורותיהם של משגרי הטילים מהדגמים השונים של סדרת אריאן Ariane . מתקני הקרקע בקורו כוללים מבנים המשמשים למשגר ולהכנת הטילים ( כולל הלווינים המותקנים עליהם) , מתקני שיגור ובקרת שיגור ופיקוח ומפעל ליצור חומר דחף מוצק
הגאווה הגדולה של חברת Arianespace היא סדרת טילי השיגור מדגם Ariane שהשיגור הראשון שלהם היה בשנת 1979. מאז פותחו מספר דורות של טילים בסדרה זו וכיום משוגרים לוויני תקשורת בעיקר באמצעות טילים מסדרה 5. קיראו מה מקור השם אריאן , שנבחר לסדרת הטילים האירופים.

הרוסים מגיעים לקורו
סוכנות החלל האירופית בונה בשנים האחרונות מתקנים חדשים באתר עבור שיגור טילים רוסיים מדגם סויוז , אשר יבוצעו בקרוב מאתר זה . על פי הסכם ביון הסוכנות לבין ממשלת רוסיה , עם השלמת המתקנים החדשים סוכנות החלל האירופית תתחיל להציע לגופים מעוניינים לבצע שיגורים מסחריים ואחרים תוך שימושבטילי שיגור מדגם סויוז ואילו רוסיה תקבל גישה לאתר בקורו על מנת שתוכל לבצע שיגורים של מטענים משלה , אף הם באמצעות טילי סויוז . למעשה האתר יהיה חלופה לשיגור לווינים ומטענים אחרים עבור ממשלת רוסיה וחברות רוסיות ואחרות במקום אתר השיגורים בביקונור שבקזחסטאן תוך ניצול היתרונות הבולטים של קורו בגלל קרבתו לקו המשווה .

היתרון בשיגור טילים בסמוך לקו המשווה

אתר קורו מנמצא במרחק של 500 ק"מ בלבד צפונית לקו המשווה ובקו רוחב 5 מעלות . בקו רוחב כזה, סיבוב כדור הארץ מספק לשיגור תוספת של 500 מטרים לשניה . בנוסף, תמרון לווינים למסלול הנכון הוא בדרך כלל קל יותר כאשר מבצעים את השיגור סמוך לקו המשווה.
ציוני דרך באתר קורו

הטיל הראשון של החברה היה מדגם Ariane 1 - המהווה את אבן הפינה שהפכה את משפחת טילי Ariane לאחד מכלי השיגור הנפוצים והמבוקשים ביותר בתעשיית השיגורים האזרחית מזה עשרות שנים . השיגור הראשון בוצע בחודש דצמבר 1979 ואילו פהעילות המחסרית השוטפת החלה בחודש מאי 1984. בסך הכל בוצעו אחד עשר שיגורים באמצעות טילי Ariane 1 במהלכן שוגרו למסלול בחלל ארבעה עשר מטענים שונים . יכולת ההרמה המירבית של טילי Ariane 1 למסלול גיאוסטציונרי מעברי ( GTO) היתה 1,800 ק"ג .
משפחת טילי אריאן לדורותיהם
בהמשך השיקה חברת Arianespace טיל שיגור חדש מסדרת Ariane 3 בעל יכולת הרמה מוגדלת (שיגור ראשון בוצע בחודש אוגוסט 1984) של 2,700 ק"ג . בטילים מסדרה זו הוגדל השלב השלישי של הטיל והוא צויד בשני מגברים נצמדים ( strap-on) שפעלו באמצעות דלק מוצק . בסך הכל שוגרו 11 טילים מסדרת Ariane 3 עם 19 מטענים שונים.

סדרת טילי Ariane 2 השתמשה בקונפיגורציה זהה לטילים מסדרה Ariane 3 אבהל ללא המגברים הנצמדים . השיגור הראשון באמצעות טיל Ariane 2 בוצע בחודש מאי 1986. בסך הכל בוצעו באמצעות טילים אלה ששה שיגורים במהלכם שוגרו חמישה מטענים שונים. בטילים אלה הוגדל המשקל המירבי שיכלו הטילים לשגר לכדי 2,200 ק"ג.

לאור הצלחתם הגדולה של טילי החברה משלושת השדורות הראשונים הוחלט לפתח סדרה חדשה - Ariane 4 - שתהיה בעלת גמישות רבה יותר שתוכל לתת מענה לצרכים של הלקוחות השונים . בסדדרה זו הוצעו ששה דגמים שונים בקונפיגורציות שונות, כולל טילים צמידים מבוססי דלק מוצק או נוזלי ואף שילוב ביניהם.

בסדרה זו עלה כושר הרמה של הטילים למסלול גיאוסטציונרי מעברי לכדי 4,200 ק"ג והטילים רכשו לעצמם מוניטין רב בזכות האמינות והביצועים שלהם במספר רב של שיגורים במשך חמש עשרה שנים . הטיל הראשון מסדרה Ariane 4 שוגר בחודש יוני 1988 ומאז בוצעו 116 שיגורים במהלכם עם 182 מטענים שונים. משפחת טילים זו הוצאה מהשירות בחודש פברואר 2003.


איך נולד השם Ariane ?
פרוייקט טילי השיגור האירופי החדש , בין השנים 1972 to 1973, נקרא בשם L-IIIS, קיצור בצרפתית של המילים "lanceur de 3éme génération de substitution" . לאחר שבסוכנות החלל האירופית CNES הגיעו למסקנה, שהשם אינו יצוגי מספיק, הם פנו לצוות העובדים בבקשה להציע שמות חלופיים לטילים הבאים . בין ההצעות שקבלה ועדת השמות היו : Phenix, Vega, La Lyre ו Le Cygne.
מישל בינייה , שהיה אז המנכ"ל של CNES , הגיש את הרשימה של השמות הנבחרים לז'אן שרבונל , שהיה אז שר התעשייה והפתוח המדעי הצרפתי ובקש ממנו להחליט על השם הנבחר. תשובת השר היתה "תודה על כך שהחלטת להתייעץ איתי. אני בחרתי בשם אריאן " .
במיתולוגיה היוונית , כאשר תזאוס הגיע לכרתים על מנת להלחם במינוטאור, אריאן ( או אריאדנה כפי שהיא קרויה באנגלית) , נתנה לו מחרוזת של כדורים שעזרה לו למצוא את דרכו ביציאה מהמבוך, לאחר שהוא הרג את המפלצת.
אבל מכירת השם לשותפות האחרות בפרוייקט הלווינים האירופי היווה בעיה מסוימת, במיוחד לאחרי שהשותפים השוייצרים סברו , שהשם "צרפתי מדי " וחששו , שהוא יגרום לבלבול עם מריאן ,דמות האשה המופיע בסמל המדינה של צרפת .
אבל למרות הכל , השם אריאן התברר כבחירה מוצלחת ותרם ללא ספק לתדמית המצליחה של פרוייקט שיגור הלווינים האירופי
 
מידע נוסף

אתר החברה

© כל הזכויות שמורות * All trademarks are the property of their respective owners