SatIL.com SatIL.com - מגזין הלווינים של ישראל

עולם השידור הערבי

עידן חדש בטלוויזיה המצרית

ב 2007 פעלו במצרים שישה ערוצי טלוויזיה באמצעות לווינים והם : אל-מֶהוַאר ( הציר) , שני ערוצים של דרים ( חלום) , OTV, א-סַאעָה ( השעה) ו מוֹדֶרן , כולם בבעלות אנשי עסקים פרטיים מקומיים

עם הופעת ערוצי רבים כל כך ( בהשוואה לשממה ששררה עד אז בתחום זה במצרים) נרשמה גם עליה חסרת תקדים בפופולאריות של תוכניות האירוח, ששודרו בעבר בערוצים הממלכתיים אבל איבדו במשך השנים את הפופולאריות שלהן בשל אופי התכנים של הטלווזייה הממלכתית המצונזרת ו"מטעם". עם הופעת הערוצים הפרטיים הגיע למעשה תור הזהב החדש של הטלוויזיה המצרית ( הפרטית) . במיוחד נרשמה הצלחה בזכות העובדה, שתוכניות האירוח הצליחו למשוך את תשומת ליבו של הצופה המצרי הממוצע שאינו מעונין בדרך כלל בעיתונות העצמאית למרות הצלחותיה בשנים האחרונות .

בתמונה : בנין ERTU - הרדיו והטלוויזיה הממלכתית של מצרים על גדות הנילוס. הציבור לא מאמין מזמן לדיווחים של ערוצי הרדיו והטלוויזיה

הממלכתיים שנתפשים בתור "טלוויזיה ורדיו מטעם". אף אחד לא מאמין לדיווחים והאמינות נמצאת בשפל חסר תקדים.

השינוי החל כשממשלת מצרים התקנאה בהצלחה של מרכזי מדיה שהוקמו בנסיכויות המפרץ והחליטה לנסות ולמשוך ערוצים ומשקיעים בתחום התקשורת גם אליה. בשנת 2000 החל מרכז המדיה החופשי המכונה" Media Production City לפעול

ב"עיר ה 6 באוקטובר" וזכה להצלחה עם הווסדו הודות לנכונות משקיעים מקומיים להזרים 46 מליון דולרים להקמת ערוץ טלוויזיה פרטי מיצרי ראשון בשם אלמהוואר ( הציר) בשנת 2001. בין המשקיעים הראשונים במרכז המדיה המצרי היה אחמד בַהגַאת , ששנה לאחר מכן עזב את אלמהוואר והקים את ערוצי דרים עם הון התחלתי של 7.3 מליון דולרים בלבד. דרים התחיל לשדר תוכניות בידור שזכו להצלחה רבה , ביניהן “ליקַא מאעא אוסתאז” (מפגש עם האישיות ),שהוגשה על ידי מוחמד חסנין הייכאל שעבר יותר מאוחר לערוץ אלג'זירה , תחילה כאורח ויותר מאורח בתור מארח עם תוכנית משלו לאחר שהסתכסך עם דרים דרים גם חשפה לראשונה את חמדי קאנדי בתוכניתו "ראיס תהריר" (עורך אחראי ),ל פני שעבר לערוץ של דובי להגיש שם את תוכנית הפופולארית “אלחַקיקָה” (האמת) ביחד עם האלָה סרחאן . היום מוגשת התוכנית על ידי העיתונאי ואאֶל איבראשי והיא אחת מתוכניות האירוח הפופולאריות ביותר בכל העולם הערבי.

רוח של שינוי

דרים נהנה מאז ומעולם מקהל צופים רחב בעולם הערבי , גם לפני שהיחסים של בהג'את עם ממשלת מצרים עלו על שרטון כתוצאה מהנטיה של בהג'את לדחוף את גבולות חופש הביטוי כל הזמן קדימה .

כל תושבי מצרים זוכרים היטב את השידור החי של דרים של הנאום של הייכל באוניברסיטה האמריקאית בקהיר בו הוא דבר על המורשת הפוליטית של מצרים שלא לדבר על האירוע של האלה סרחאן בו ( בתמונה) היא דיברה על אוננות , תוכני שהציתה גל של אלימות אפילו מצד העיתון הליברלי אלואפד כלפי הערוץ , מה שהסתיים בכך שהערוץ נאלץ לפטר שלושה מהמגישים הכי פופולאריים שלו .

בשלהי שנת 2004 הלכה וגדלה התנועה הפוליטית לשינוי במצרים עד כדי כך שאי אפשר היה עוד להתעלם ממנה גם באמצעי התקשורת . בפני אמצעי התקשורת הפרטיים עמדו שתי אפשרויות : לכסות את האירועים או לאבד כל אמון מצד קהל הצופים, כפי שקרה לערוצי הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים .

כתוצאה מכך העלה כל ערוץ פרטי תוכנית אירוח משלו.

דרים החל לשדר את “אל עאשירה מסאאן” (עשר בערב) עם מונה שטילי ,אלמהוואר החל להגיש את “תיסעין דקיקה” (תשעים דקות) עם מועטז דמירדאש ומיי שרביני שבתילה היתה תוכנית האירוח הנצפית ביותר אלב איבדה בהדרגה את הפופולאריות שלה למרות ניסונות לחזור על ימי התהילה שלה באמצעות ריענון צוות המגישים ( מאז שודרה לראשונה ועד היום השתתפו בהנחייתה לפחות עשרים ושנים מגישים ).

תוכניות האירוח הפכו בתוך זמן קצר לתוכניות הנצפות ביותר בכל הערוצים , כשכל ערוץ מנסה להיות יוצא דופן ויחודי תוך כיסוי הנושאים השנויים ביותר במחלוקת . בקהיר התרגלו תושבים לראות את ניידות השידור של חלק מהתוכניות כשהן משוטטות ברחובות תוך חיפוש אחרי נושאים מעניינים לכיסוי על מנת לשמר את קהל הצופים ואחוזי הצפיה ....

קשר ישיר עם הצופים הקפיץ בחלק מהמקרים את רמת הפופולאריות של חלק מהתוכניות כמו בתוכנית “ עלא אלהווא ” (בשידור) בחבילת הערוצים המזרח תיכונית Orbit, בה העיתונאי ג'מאל אינאיאת שילב דיווח עיתונאי עם חקירה מצולמת , כשבמקרים מסוימים נטען נגדו על ידי מבקרי טלוויזהי שהוא חצה את הקוים מעיתונות אמיתית אל הבידור. .

המירוץ לאחוזי צפיה גבוהים הביאו לדיונים בנוגע ליושרה של תוכניות האירוח . לדברי דמירדאש מאל מהוואר,העקרונות המובילים בתוכניות מסוג זה חייבים להיות מיגוון דיעות ונייטרליות . לדעתו, על תוכניות אירוח להציג בפני הצופים נושאים שעל הפרק שעל הפוליטיקאים לפתור אחר כך . ואילו תאמר אמין, שמשתתף בתוכנית “אל בית בייתך” (הבית ביתך ) סבור, שעליו לנקוט תמיד בעמדה של האזרח הממוצע

כשהבלוגים הפכו חיוניים לערוצי הלווין

בשנת 2007 הפכו הבלוגים ברשת לחלק מעמודי התווך של המדיה המצרית וסייעו לערוצי הלווין . במצרים פועלים כיום כ 7,000 כותבי בלוגים שהחלו לכתוב בעיקר במהלך הפלישה האמריקאית לעירק בשנת 2003.
ההתבטאויות של חסנין הייכאל ( בתמונה) בדבר חשיבות הבלוגים והעליה הגדולה בכמות הבלוגים של האחים המוסלמים הגבירה עוד יותר את הפופולאריות שלהם בקרב גולשי האינטרנט במצרים . בשנת 2007 גם גילו ערוצי הטלוויזיה הפרטיים כיצד הבלוגים

יכולים לסייע להם .בלוגים ותוכניות אירוח החלו באינטראקציה כשהמארחים בתוכניות השונות החלו לאמץ בלוגים כמקור לחדשות במקום להתעמת איתם, כפי שנהגה איתם אז העיתונות המודפסת בשנה שעברה גם החלו בלוגים רבים לטפל בנושאים חברתיים ופוליטיים , הביאו לפתיחת חקירות ומסעות ציבוריים שונים כשבעקבותיהם הגיעו תוכניות האירוח שהקשיבו ונתנו חשיפה לדיעות שהופיעו בבלוגים השונים הבלוגים נתנו בפעם הראשונה תשומת לב לדיעות של האזרח הפשוט מהרחוב מהן נטתה עד אז העיתונות להתעלם כמעט לחלוטין . האזרח הפשוט במצרים הפך לקהל היעד של ערוצים רבים שהתחרו על תשומת ליבו. התחרות העזה ביותר בתחום זה היתה בעיקר בין דרים לאלמהוואר כששניהם שידרו את תוכניות האירוח בדיוק באותן שעות . במהלך השנה שעברה התמקדו תוכניות האירוח בשני ההערוצים בעיקר בהפגנות עובדים , עינויים של המשטרה ומה בדיוק עושה הממשלה על מנת לסייע לאזרח הקטן .

הטלוויזיה של האזרחים

במהלך שהנה הקרובה צפויה השקה של ערוצים פרטיים רבים נוספים , מתוכם שני ערוצי מוסיקה וסרטים . ב Media Production City שוקלים להקים ערוץ משל עצמם בעוד ערוצים רבים משדרים מהמתקנים של המרכז עצמו .

יש מבקרים הטוענים, שהנכונות של ממשלת מצרים להתיר חופש ביטוי וביקורת בערוצים הלוויניים ( בעוד היא נטפלת באכזריות לעיתונות החופשית המודפסת וסוגרת עיתונים השכם לבקרים) מקורה בחשיבה של השלטונות, שעדיף שהאזרח הקטן יפגין באמצעות תוכניות האירוח ולא ברחובות, מה שעלול להסתיים בהפיכה של ממש נגד השלטון . לדברי הדר הישאם נסאר, המכהן כפרופסור למדיה "החשיבות של תוכניות האירוח טמונה ביצירתיות שלהן , באופן בו הן מוגשות ובנושאים המוצגים שמענייניחם את הציבור הרחב ומשקפים מגוון זרמים ודיעות .”

אין ספק שבקרב הציבור הרחב חלה בשנה שעברה התעניינות רבה בנושאי אקטואליה רבים , במיוחד לאחר שנים רבות של שעמום טוטאלי והלעטה של תכנים "מטעם" בערוצים הממלכתיים

ומשהו שהיה בלתי נתפש עד לא מזמן הפך לדבר שבשגרה בתוך שנים ספורות .כיום כבר אף אחד לה מתפלא אם שר בממשלת מצרים מתקשרלתוכנית אירוח באחד מהערוצים הפרטיים על מנת להגן על עצמו מפני האשמות המועלות נגדו במהלך תוכנית כלשהי...