נא להמתין להופעת התפריט



 
מידע למתחיל
הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל

המדריך המלא למתחיל

מעמוד קודם

מי שמעדיף חבילת בצרפתית יוכל להשיג מינוי לאחת מהחבילות השונות הנקלטות כאן דרך לויני Astra או HotBird , חלקן במחירים אטרקטיביים. בשפה הספרדית ניתן לקלוט חבילות מלוין Hispasat , אבל מחיר החבילה גבוה והציוד הנדרש יקר בגלל מיקום הלוין. קיימות חבילות בשפות נוספות (חלקן מכיל גם מספר לא קטן של ערוצים באנגלית) וניתן למצוא מידע נוסף באתרים המפרסמים את כל הלוינים והחבילות הנקלטות . פירוט נירחב תמצאו גם כאן באתר.

אחרי שהחלטתם ובחרתם את הערוצים והחבילות שאתם רוצים לקלוט האפשרויות שלכם הן כדלקמן: אם בחרתם בלוין או קבוצת לוינים הנמצאים בעמדה אחת בלבד, הבחירה שלכם פשוטה : תצטרכו להתקין צלחת אחת בלבד. אם אתם מעונינים לקלוט יותר מלוין אחד, תוכלו לעשות זאת בשתי דרכים:
א. להתקין צלחת גדולה יותר מזו שהייתם מתקינים אם הייתם קולטים רק לוין מעמדה אחת לבד, ועל צלחת כזו תתקינו שני ראשי קליטה המכונים LNB , כשכל אחד מהם מכוון ללוין אחר. אפשרות זו נכונה כל זמן ששני הלוינים האמורים נמצאים קרוב האחד לשני בחלל, על מנת שניתן יהיה לבצע
את ה"טריק" הזה (למשל: לויני Hotbird ולוין 2W, או לוין W2 ולויני 1 Astra הנמצאים ב 19.2 מעלות מזרח )
.
ב. להתקין מערכת מורכבת יותר של צלחת יחד עם מנוע המזיז אותה למקום הרצוי לנו. צלחת כזו נעה בשליטה מתוך הבית ומסוגלת לסרוק את כל הלוינים שהיא מסוגלת לקלוט. מערכת ממונעת כזו משתלמת אם אתם מעונינים לקלוט יותר משלוש עמדות לוינים שונות. צלחות ממונעות היו מקובלות יותר לפני מספר שנים , בתקופה בה מספר הערוצים היה קטן בכל לוין , הצלחות שנדרשו היו גדולות ויקרות ועל כן צלחת ממונעת גדולה היתה הפתרון הכלכלי הכי כדאי. כל זה השתנה , כאמור, בשנים האחרונות ובמיוחד עם המעבר לשידורים ספרתיים.

לגבי השאלה מה עדיף - צלחת רבת LNB או צלחת ניידת, קשה לענות בצורה החלטית. בעקרון, תמיד קל יותר להתקין צלחת קבועה , אין זמן המתנה "מת" בעת הזזת הצלחת ותמיד קל לזכור את הערוצים שבזכרון. מצד שני, צלחת ניידת מגדילה את ההיצע העומד לרשותנו מבחינת לוינים
וערוצים בצורה משמעותית ומי שחובב מושבע של ערוצים ולוינים , יאהב תמיד את האתגר של צפיה בערוצים חדשים וקליטת לוינים חדשים.

1. צלחת
2. עמוד
3. מחזיק צלחת
4. מניע צלחת
5. קרן הזנה
6. LNB
7. מנוע עזר(ovres)
8. מקלט
9. מפענח חיצוני
01. כבל למקלט

צלחת .1
עמוד .2
מחזיק צלחת.3
מניע צלחת.4
קרן הזנה.5
LNB .6
מנוע עזר (servo) .7
מקלט .8
מפענח חיצוני .9
כבל למקלט TV .10


הצלחת ו"ראש הצלחת"
הבחירה בין שלוש האפשרויות שצוינו בסעיף הקודם משפיעה גם כאשר באים לבחור את שאר הציוד. אם אתם באים לסוחר ולמתקין הציוד כאשר כבר החלטתם מהm אתם מעונינים לקלוט, המתקין יערוך את רשימת הציוד אשר הוא יציע לכם במערכת קליטה מושלמת. לכן, בדרך כלל אין צורך להתעמק במפרטים הספציפיים של החלקים המרכיבים את המערכת. רצוי, בכל אופן, להכיר אותם ולו מעט:

1. הצלחת
2. בתוך הצלחת: ראש הקליטה , המכונה בקיצור LNB
3. המקלט עצמו

הצלחת עצמה יכולה להיות בקוטר משתנה שבין 80 ס"מ ועד לגודל מרשים של 240 ס"מ (הקוטר מירבי שמותר להתקין לשימוש פרטי בישראל על פי החוק). הצלחת מחזירה את אותות הרדיו שהיא קולטת מהחללאל קופסה המותקנת על גבי זרוע או מספר זרועות ואשר נמצאת במרחק קצר מעל פני הצלחת עצמה. קופסה קטנה זו, הנקראת LNB Low Noise BlockConverter . כבל המחובר ל LNB מעביר את האותות אל המקלט שבבית. לגודל הצלחת משמעות רבה: ככל שהצלחת גדולה יותר, כך גדול מספר אותות הרדיו המוחזירם ממנה אל ה LNB והקליטה חזקה יותר. גודל הצלחת משתנה בהתאם למיקום הגיאוגרפי של הצופה ובלוינים אותם הוא מעונין לקלוט. צלחת ממוצעת המותקנת בישראל כיום לקליטת מרבית הלוינים הנקלטים כאן היטב נעה סביב 120 ס"מ. על מנת לקלוט את שידורי "יס" נדרשת צלחת קטנה יותר בעיקר כאשר מדובר
במערכת לבית בודד. בבתים משותפים מעדיפה חברת "יס" להתקין צלחות מעט גדולות יותר. ל LNB חשיבות רבה ביותר. ככל שהוא איכותי יותר כך הוא מסוגל להעביר אותות בעוצמה רבה יותר ("אות רעש" מעל 1.0 ל נחשבת לערך גרוע, ואילו"אות רעש" ברמה של 0.6 נחשב לרמה טובה).
הלוינים משדרים בתדרים ספציפיים.ה LNB קולט את התדרים האלה ומעביר אותם אל המקלט. אבל, אותות הלוינים חלשים מאוד ומשודרים בתדרים קצרים ביותר שכבלים אינם מסוגלים בכלל להעביר אותם בהצלחה. על כן, ה LNB ממיר את האותות לתדרים נמוכים בהרבה מאלה שהוא קולט ורק אז הוא מעביר אותם אל הכבל למקלט.
המקלט עצמו צריך לבצע התאמה לשינוי התדר על מנת לאתר את התדר הנכון של כל ערוץ וערוץ/ התדרים המנוצלים על ידי הלוינים הם בתחום הנע בין 12,700 - 10,700Mhz . ה LNB מנחית אותם ומחלק אותם בערך ב 10,000 Mhz . כך, למשל, אות שידור בתדר 11,200MHz נשלח מה LNB בתדר מונחת של 1,200 Mhz בלבד. הנתון הנ"ל של 10,000 )גורם החילוק) ידוע כ LO , כלומר, Local Oscillator . זהו הנתון שעל המקלט לדעת, על מנת שיוכל לעבד את האות המתקבל ולחשב את התדר המקורי של הערוץ. אבל, ישנה בעיה נוספת בדרך : אפילו עם ההמרה/והחלוקה, עדיין נותר מרווח של 2,000 Mhz בין התדר הנמוך לתדר לחישוב הפרש זה הוא מעבר ליכולת הטיפול של כבלי טלויזיה הגבוה. (מבחינת העברת תדרים), המסוגלים לטפל
אך ורק במירווח מירבי של 1,000 Mhz . על כן, ל LNB יכולות שתי "עמדות" ( settings )של LO שהוא יכול להחליף על פי קריאה . מהמקלט עצמו למשל, LOW "נמוך" של 10,000 המנוצל לתדרים שבין 10,700-11,700 Mhz ו LOW "גבוה" אשר מנוצל לתדרים שבין 11,007-12,007Mhz .

בעבר, ההחלטה לגבי סוג ה LNB היתה משמעותית מאוד כאשר באו לקבוע את רכיבי המערכת ולהתאימם למקלט. כעת משתמשים LNB-ב הנקרא "אוניברסלי" שהוא בעל שתי "עמדות", כפי שהוסבר למעלה. LNB כזה מתאים לקליטת שידורים אנלוגיים ודיגיטליים כאחד. יש לזכור, שאם קולטים שידורים מלוינים בתחום ה C יש צורך ב LNB שונה ואם קולטים בתחום C וגם בתחום ה Ku יש צורך ב LNB דו-תחומי ספציפי. גורם נוסף שהיווה בעבר בעיה הוא קיטוב שבו שידר הערוץ הלויני. חלק מהערוצים משודרים בקיטוב אופקי ( הוריזונטלי, H ) ואחרים בקיטוב אנכי ( ורטיקלי V). LNB-ה מתאים את עצמו לקיטוב של הערוץ הניקלט בהתאם ל"דרישה" מהמקלט. ה LNB האוניברסליי ביטל את הבעיתיות בנושא זה והוא מעביר את כל הנדרש באותו הכבל. ה LNB ה מגיב לצליל (טון) הנשלח ב תדר של 22 קילוהרץ, על מנת לעבור בין LO גבוה לנמוך והוא מגיב בשינוי על פי מתח חשמלי 13) או 18 וולט) על מנת לעבור מקיטוב אופקי לאנכי.

התקנת מערכת רב-לוינית
הרכיבים שצוינו למעלה משותפים לכל צלחות לין, בין אם מדובר בהתקנת צלחת בודדת או מערכת רב צלחתית. אם מתכננים לצפות במספר לוינים, יש צורך להצטיד ברכיבים נוספים, בהתאם לבחירה בין צלחת מתנייעת לצלחת עם מספר LNB . אם מתכוונים להתקין לחת מתנייעת, יש צורך ב LNB בודד אשר מסוגל לכסות את התדרים המנוצלים בלוינים מהם מתוכננת קליטה. המנוע מחובר לצלחת,והוא צריך להיות מפוקד על ידי המקלט עצמו, כך שכאשר לוחצים על ערוץ מסוים בשלט של המקלט, הצלחת תנוע באופן אוטומטי אל עמדת הלוין הנבחר. מכאן, שהמקלט צריך לתקשר עם מנוע. קיימים שני סוגים של מנועים: הסוג הישן המכונה בשם "actuator" ומנועים חדישים יותר בתקן DiSEqC . רצוי לודא שהמקלט מסוגל לפעול יחד עם המנוע שבחרתם אחרת, יש צורך לרכוש מתאם ביניים בין המנוע למקלט. צלחות ממונעות קשות להתקנה , כך שמומלץ מאוד להיעזר בבעל מקצוע מיומן.

אם מתכוונים להתקין צלחת בודדת מרובת LNB , כדאי מאוד לקחת מראש בחשבון את גודל הצלחת. כל אחד מה LNB יהיה מכוון ללוין ספציפי. כלומר, אף אחד מה LNB לא יהיה בעצם ממוקם במרכז הצלחת . פירושו של דבר, שה LNB אינו מסוגל לקלוט אותות המוחזרים מכל שטח הצלחת. מכאן, שחייבים ל"פצות" את אובדן חלק מההחזר על ידי התקנת צלחת גדולה מהרגיל
(אם היה לה רק LNB אחד).כאשר יש שני LNB או יותר המותקנים על צלחת אחת,אפשר להוריד מכל אחד מהם כבל אל המקלט. אבל, יהיה יותר מעשי לשלב את האותות של כל ה LNB מחוץ לבית ולהוריד אותם בכבל יחיד אל המקלט שיעשה את עבודת הברירה ביניהם.

הדרך הנפוצה ביותר לבצע את זאת היא על ידי התקנת רכיב הקרוי בקיצור, DiSEqC ( Digital Satellite Equipment Controller ) מדובר בתקן אירופי פרי פיתוח של חברת הלווינים האירופית Eutelsat העוסק בטיפול במספר התקנים. על מנת להשתמש ברכיב זה יש צורך , פרט לרכיב, במקלט אשר מותקנת בו תוכנה מתאימה לתקן זה. התקן עבר מספר שינויים במרוצתה שנים האחרונות כדלקמן: גירסה 1.0 תומכת עד 4 LNB שונים (בכמה גירסאות ישנות רק ב 2 LNB ). גירסה 1.1 מסוגלת לטפל בעד 16 LNB שונים. גירסה 1.2 מיועדת לצלחות מתנייעות ומלטפל ב 30 עמדות לוינים . גירסה 2.0 היא הגירסה החדשה ביותר ואין לה עדיין שימוש נרחב.

המקלט
בתוך הבית, המקלט הוא מרכז הענינים ויש לדאוג שאכן בחרנו מקלט התואם לדרישות הקליטה שלנו. כפי שכבר צוין קודם לכן, יש לודא שיש לצלחת LNB אוניברסלי ובהתאם לבחירת הציוד הספציפיות וציפיות הקליטה, יש לברר קודם לכן איזו גירסת DiSEqC ניתמכת על ידי המקלט
שבחרנו או שמסופק לנו. אם אתם משדרגים ממערכת אנלוגית למערכת דיגיטלית ועדיין רוצים
להמשיך להשתמש במערכת הישנה וברכיביה, יש לברר היטב אם ישנה תאימות בין רכיבי הציוד הישן לחדש. בדרך כלל ניתן לגשר על הפער, אבל רצוי להדגיש שבמקרים מסוימים הדבר עלול להיות יקר מדי ולא מצדיק את ההוצאה הנוספת. קיימים גם הבדלים אחרים באיכות ובגמישות בין מקלטים זולים ליקרים. מקלטים אנלוגיים קובעים את הערוץ על פי רוב באמצעות שני אלמנטים, כפי
שכבר צוין קודם והם: התדר והקיטוב. באנלוגי, התדר והערוץ הם אותו הדבר ולכל ערוץ ישנו תדר ספציפי משלו. אין הדבר דומה לשידור הדיגיטלי. כאן בכל תדר יכולים להימצא מספר ערוצים המשודרים באותו האות. המקלט מסוגל להפריד ביניהם למספר ערוצי תמונה וקול ועל כן, למקלט הדיגיטלי ישנן פונקציות נוספות:

SR - כלומר symbol rate , שהוא מספר שנע בין 2000 ו 50,000 בערך. נתון זה מגדיר את התדר.מקלטים מודרניים מסוגלים לקלוט את כל הטווח הנ"ל הנ"ל מבלי לדלג על תחומי SR מסוימים ,כפי שהיה בעבר.

FEC או forward error correction הוא נתון אשר ניתן בדרך כלל בצורת שבר עשרוני (למשל: 4/3) וגם הוא קשור בהגדרת התדר. לא כל המקלטים מאפשרים קביעה ידנית של נתון זה.

PID או programme ID מספר שנע בין 1 ל 30,000 ומציין זיהוי של הערוץ בתוך חבילה ל תדרים. נתון זה ניתן בדרך כלל לכיוון ידני במקלט ש (והוא גם "יורד" מהלוין בעת חיפוש ערוצים בתדר מסוים).

קיימים שלושה סוגים של נתוני זיהוי:
זיהוי מלא של הערוץ - full programme ID
זיהוי של החוזי (וידאו ) של הערוץ - Video ID
זיהוי של הקול (אודיו) של הערוץ - Audio ID
חלק מהמקלטים מאפשרים שינוי של הנתונים האלה גם באופן ידני.
 

© כל הזכויות שמורות * All trademarks are the property of their respective owners