נא להמתין להופעת התפריט



 
כתבות ומאמרים
הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל

על תחומי תדרים בלווינים - L Band

טווח התדרים שבין 1GHz ל 2GHz מכונה בדרך כלל L-band . מקטע שידור זה לא הוקצה לשידורי לווינים מסחריים עד סוף שנות השבעים של המאה שעברה בתוך תחום זה של גיגהרץ אחד, רק מקטע של 30 מגהרץ של העלאה והורדה ( כל אחד) מלווינים הוקצו תחילה לצורכי שדיורי לווינים נייידם על ידי ארגון התקשורת הבינלאומי.
הבקשה הראשונה לשימוש ב L-band הגיעה מחברת COMSAT עבור לוויניה מסדרת Marisat. Constructed ששמשו בעיקר על מנת לפתור בעיות תקשורת של חיל הים האמריקאי בתחום UHF . לוויני Marisat כללו גם משיב בתחום L-band על מנת לספק שירותי תקשורת מסחריים ראשוניים של תעבורה ימית אזרחית
באותה תקופה COMSAT לקחה על עצמה הימור ששירותי תקשורת לוויניים נייידם יאומצו על ידי ציים ימיים אזרחיים שהשתמשו באותה תקופה בעיקר בקשר רדיו בתדר גבוה ובקוד מורס.
עם חלוף השנים הוכיחה חברת Marisat והיורשת שלה Inmarsat שתקשורת לווינית בכלל ותקשורת לווינית ניידת בפרט הן אמינות ויעילות. בשנת 1993 נדגרה תחנת הקשר האחרונה שפעלה בתדר גבוה וזאת, לטובת התקשורת הלווינית. עם ההכרה וההפרטה של חברת

תחנות הקרקע הראשונות של שירותים לוויניים נניידים הצריכו צלחות בקוטר של מטר אחד שהיה צורך לכוונן ללווין. הציוד הראשוני היה גדול מידות, מורכב ויקר מאוד. העליה בביקוש לשימוש בתחום שידור זה החלה עם פיתוחם של מסופים ניידים ושל רשתות שתמכו במערכות כאלה. עם המעבר מציוד נייח לניד שהוכנס למזוודה ולבסוף מוזער לגודל של משחשב נישא החלו מערכות תקשורת לווינית ניידת לעניין את ציבור גדול יותר של הצרכנים.
אנטנות הקרקע הנוחות ביותר לשידורי של L-band קטנות ובדרך כלל אינן מצריכות כיוון אל הלווין.כולנו מכירים כיום את האנטנות הזעירות המשמשות לתקשורת סלולרית אשר מותקנות על גגות ושמשות כלי רכב. אנטנות נפוצות בתחום L-band המשמשות ברשת Inmarsat אינן כה פשוטות וזאת מכיוון שיש צורך לספק גם רווח ( gain) מסויים לאנטנה מכיוון שיש צורך בכיוון גס לפחות של הלווין. מורכבות נוספת נובעת מהתלות בקיטוב סיבובי על מנת לאפשר לאנטנה ניידת להתכוון לאורך ציר ( ולאפשר סיבוב פאראדיי) . הדור הראשון של אנטנות מוט או תורן ל L-band היה בערך מטר אחד באורך וכ 2 ס"מ בקוטר זאת, על מנת לאפשר מקום לתיל המסולסלשנמצא בתוכה . האנטנה למכשיר הנייד דומה יותר לעט נובע עבה.
בעוד שב L-band אין כל היחלשות אות בגלל גשם , היונוספירה מכניסה בכל זאת הפחתה בעוצת הקשר.
הדבר בא לידי ביטוי בדעיכה מהירה הנקראת "ניצנוץ יונוספירי" שהוא התוצאה של פיצול אות RF לשני חלקים : המסלול הישיר והמסלול המוחזר (או המכופף) .בתחנת הקליטהמחוברים שני האותות בפאזה אקראית. אז האותות עלולים להתבטל והם יוצרים דעיכה עמוקה. הנצנוץ היונוספרי בולט במיוחד באזור קו המשווה ובתקופות האקווינוקס ( בהן יש שווין בין היום ללילה) (בחודשים מרץ וספטמבר ). ן הנצנוץ היונוספרי והרוטציה על שם פאראדיי יורדים עם העליה בתדר והם כמעט זניחים בתחום התדרים Ku-band ומעליו
שידורים בתחום UHF הם בעלי פוטנציאל להיות מופרעים הברה יותר ולכןיש צורך בשולי דעיכה הרבה יותר רחבים מעל ומתחת ל at L-band..

מנקודת מבט כללית , תחום L-band מהווה אתגר רגולטורי בעיקר והרבה פחות טכני. לתחום תדרים זה יש הרבה יותר משתמשים ואפשרויות שימוש מאשר תחום תדרים פנוי שניתן לנצל. עם הזמן יש לקוות שהטכנולוגיה תשפר את יכולת הניצול של תחום תדרים זה. טכנולוגיות כמו דחיסת דיבור דיגיטלית ואיפנון יעיל של רוחב הפס ישפרו את הניצול של נתח ספקטרום זה . הכשלון העסקי של מערכות לווינים נמוכי מסלול המכונים LEO כמו אלה של Iridium ו Globalstar העלתה ספקות לגבי הסיכויים שאכן תהיה עליה משמעותית בניצול תחום ה L-band .
 

© כל הזכויות שמורות * All trademarks are the property of their respective owners