הספקטרום האלקטרומגנטL Bandטווח התדרים שבין 1GHz ל 2GHz מכונה בדרך כלל L-band . מקטע שידור זה לא הוקצה לשידורי לווינים מסחריים עד סוף שנות השבעים של המאה שעברה בתוך תחום זה של גיגהרץ אחד, רק מקטע של 30 מגהרץ של העלאה והורדה ( כל אחד) מלווינים הוקצו תחילה לצורכי שדיורי לווינים נייידם על ידי ארגון התקשורת הבינלאומי.הבקשה הראשונה לשימוש ב L-band הגיעה מחברת COMSAT עבור לוויניה מסדרת Marisat. Constructed ששמשו בעיקר על מנת לפתור בעיות תקשורת של חיל הים האמריקאי בתחום UHF . לוויני Marisat כללו גם משיב בתחום L-band על מנת לספק שירותי תקשורת מסחריים ראשוניים של תעבורה ימית אזרחית באותה תקופה COMSAT לקחה על עצמה הימור ששירותי תקשורת לוויניים נייידם יאומצו על ידי ציים ימיים אזרחיים שהשתמשו באותה תקופה בעיקר בקשר רדיו בתדר גבוה ובקוד מורס. עם חלוף השנים הוכיחה חברת Marisat והיורשת שלה Inmarsat שתקשורת לווינית בכלל ותקשורת לווינית ניידת בפרט הן אמינות ויעילות. בשנת 1993 נדגרה תחנת הקשר האחרונה שפעלה בתדר גבוה וזאת, לטובת התקשורת הלווינית. עם ההכרה וההפרטה של חברת תחנות הקרקע הראשונות של שירותים לוויניים נניידים הצריכו צלחות בקוטר של מטר אחד שהיה צורך לכוונן ללווין. הציוד הראשוני היה גדול מידות, מורכב ויקר מאוד. העליה בביקוש לשימוש בתחום שידור זה החלה עם פיתוחם של מסופים ניידים ושל רשתות שתמכו במערכות כאלה. עם המעבר מציוד נייח לניד שהוכנס למזוודה ולבסוף מוזער לגודל של משחשב נישא החלו מערכות תקשורת לווינית ניידת לעניין את ציבור גדול יותר של הצרכנים. אנטנות הקרקע הנוחות ביותר לשידורי של L-band קטנות ובדרך כלל אינן מצריכות כיוון אל הלווין.כולנו מכירים כיום את האנטנות הזעירות המשמשות לתקשורת סלולרית אשר מותקנות על גגות ושמשות כלי רכב. אנטנות נפוצות בתחום L-band המשמשות ברשת Inmarsat אינן כה פשוטות וזאת מכיוון שיש צורך לספק גם רווח ( gain) מסויים לאנטנה מכיוון שיש צורך בכיוון גס לפחות של הלווין. מורכבות נוספת נובעת מהתלות בקיטוב סיבובי על מנת לאפשר לאנטנה ניידת להתכוון לאורך ציר ( ולאפשר סיבוב פאראדיי) . הדור הראשון של אנטנות מוט או תורן ל L-band היה בערך מטר אחד באורך וכ 2 ס"מ בקוטר זאת, על מנת לאפשר מקום לתיל המסולסלשנמצא בתוכה . האנטנה למכשיר הנייד דומה יותר לעט נובע עבה. S Bandתחום S-band אומץ תחילה לצורך שימוש תקשורת בחלל על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA וסוכוניות אחרות לחקר החלל ברחבי העולם. לתחום זה ישנה תכונה טבעית של רמת רעש נמוכה והוא סובל הרבה פחות מהשפעות יונספריות לעומת תחום L-band. מערכות שדיור לוויניות ישירות לבתים בתחום S-band נוסו בשנים האחרונות על ידי NASA ועל ידי סוכנות החלל ההודית ISRO וכן באינודנזיה . X BandX-band הוא התחום המועדף לצרכי תקשורת של ממשלות וצבאות ברחבי העולם כיום . לא מדובר בהצאת תדרים לשימוש אלא נוהג שהשתרש עם השנים ברחבי העולם. זאת, מכיוון שההמלצות של ארגון התקשורת הבינלאומי ITUלגבי הקצאת דתרים רק קובעותשמנה של 8 GHz מהספקטרום תוקצה לצרכי שימשו בלווינים קבועים בלי כל קשר לזהות פעיל הלווין . מנקודת מבט מעשית , X-band מסוגל לספק איכות שירות הדומה לזו של C-band; עם זאת , משתמשים מסחריים אינם משתמשים בתחום זה בגלל העלויות הניכרות של ציוד הנדרש לשימוש בתחום זה לאור זהותם של המשתמשים העיקריים ש"ניכסו" לעצמם את התחום עם השנים . בנוסף, גם תחנות הקרקע המשמשות לשידורים בתחום זה הן יקרות יחסית בשל הצורך בציוד עמיד במיוחד בפגעים מסוגים שונים .מספר מדינות בקשו בשנים האחרונות לאפשר להן שימוש בתחום X-band לצרכי הרחבה, על מנת לנסות ולנצל אותומלצרכ שימושים כגון רשתות VSATושירותי שידור ישירים לבתים . שירותי ההעלאה (uplink ) ללווין של חבילות הרדיו הלוויני האמריקאיות מבוצעים בתחום X-band . יש לציין , שתחום X-band חולק שימוש עם מערכות מיקרוגל קרקעיות , דבר המסבך מעט את תיאום התדרים בין המערכות השונות. C Bandתחום זה, שפעם נחשב למיושן ושעבר זמנו , C-band ממשיך להיות בשימוש רב גם כיום בצורה נרחבת לצרכי תקשורת לווינית. ארגון התקשורת הבינלאומי אף העלה לאחרונה רוחב הפס המוקצה להעלאה (uplink ) ולהורדה (downlink ) מלווינים 500MHz ל 800 MHz. תחום תדרים זה מוכפל ביעילות בפקטור של פי שניים Ku Band
בזכות היעדר חלוקת שימוש בתדר והשימוש בעוצמות שידור גבוהות בחלל ניתן לקלוט כיום חבילות ערוצים רבות בעזרת צלחות קטנות מימדים במקומות רבים ברחבי העולם ( בעיקר באירופה, במזרח התיכון וביפן ). במקומות שונים גם הותר לאחרונה שימוש דו כיווני בתחום שידור זה לישומים אינטראקטיביים ולתקשורת נתונים. Ka Bandתחום Ka-band הוא "שופע" למדי ולכן אטרקטיבי לשירותים שאינם מוצאים מקום נרחב בתדרים הנמוכים יותר. בתחום תדרים זה נמצא תחום העלאה (uplink ) והורדה (downlink ) ללווין של שני גיגהרץ 2 GHz על בסיס בינלאומי (500 מגהרץ מתחום זה הוקצו ללווינים שאינם גיאוסטציונריים ונתח נוסף של 500 מגהרץ הוקצה עבור גישה לשרותי תקשורת אלחוטית נייחת). בנוסף, העובדה שרוחב האלומה של האנטנות קרקע נע בין מחצית לרבע בלבד לעומת הערכים בתחומים Ku bands ו C bands פירושה, שניתן לקיים במקביל הרבה יותר לווינים בו זמנית , גם אנטנות קטנות יתאימו למרווח המחייב של שתי מעלות . היבט אחר של Ka-band הוא שאפשר ליצור נקודתיות קטנות בלווין עצמו Q Band / V Bandתדרים מעל 30גיגהרץ נחשבים עדיין בגדר נסיוניים בטבעם ועד כה לא הביע אף ארגון או גוף כלשהו עדיין התעניינות לחחקור את האפשרות להשתמש בתדרים בתחום זה . הדבר קשור גם בעובדה שתרים בתחום זה מושפעים עוד יותר מהפרכות הקשורות בגשם ובספיגה אטמוספרית גדולה עוד יותר מאשר ניתן לבצע ניסויים במסלולי קרקע-חלל .תחומי Q ו V מאותגרים גם בכלמה שקשור לקלטרוניקה פעילה וסבילה שתתוקן על לוויניםןבתחנות קרקע . המדובר במימדים זעירים מאוד בהשוואה לציוד המוכר כיום עם יעילויות מגבר נמוכות והכל הרבה יותר יקר ליצור ולבדיקה. בגלל מגוון סיבות אלה , רק גופים בודדים פנו למחקר בתחומים אלה . ייתכן מאוד שאחד הישמוים האפשריים לשימוש בתחמים אלה יהיה קישור בין לווינים גיאוסטציונריים ללווינים לא גיאוסטציונריים. |